מחקר חדש פורסם ב-Bone הראה כי Denosumab (פרוליה), מעכב RANK-L, יעיל יותר מ-Ibandronate, להגברת ה-BMD לאחר טיפול ב-Romosozumab (איבנטי) בחולי אוסטאופורוזיס לאחר גיל המעבר
מהמחקר עולה שתופעות הלוואי בשתי קבוצות הטיפול היו קלות וללא הבדלים מובהקים בשכיחות, כאשר היעילות העדיפה של Denosumab באה לידי ביטוי בהגברת צפיפות מינרל העצם (BMD) כטיפול המשכי לאחר טיפול ב-Romosozumab בחולי אוסטאופורוזיס לאחר גיל המעבר.
Romosozumab (Evenity) היא תרופה פוטנטית לטיפול באוסטיאופורוזיס לאחר גיל המעבר, אך בעלת תקופת טיפול מוגבלת ל-12 חודשים. ה-BMD יורד זמן קצר לאחר הפסקת הטיפול ב-Romosozumab, ובכך מדגיש את החשיבות של טיפול המשכי מתאים.
מחקר VICTOR, שהינו מחקר אקראי ומבוקר השווה את היעילות של Ibandronate ו- Denosumab כאפשרויות טיפול רציפות לאחר טיפול של 12 חודשים ב-Romosozumab. נבדקים שהשלימו 12 חודשים של Romosozumab עבור אוסטיאופורוזיס חמור לאחר גיל המעבר חולקו באופן אקראי לקבלת Ibandronate או Denosumab למשך 12 חודשים נוספים. התוצא העיקרי של המחקר היה אחוזי השינויים ב-BMD בעמוד השדרה המותני, הירך וצוואר הירך לאחר השלמת הטיפול ב-Romosozumab (12 חודשים) ועד ל-6 ו-12 חודשים לאחר המעבר לטיפול בתרופות הניסוי (18 ו-24 חודשים של טיפול כולל). תוצאים משניים של המחקר כללו שינויים בסמני שחלוף עצם בסרום ושכיחות של תופעות לוואי.
62 נבדקים בקבוצות Ibandronate ו- Denosumab השלימו את הטיפול. אחוז השינוי ב-BMD בעמוד השדרה המותני מתחילת הטיפול בתרופות הניסוי ועד ל-12 חודשים לאחר מכן היו 2.5% בקבוצת Ibandronate ו-5.4% בקבוצת Denosumab.
בתום 24 חודשים, נצפו הבדלים משמעותיים בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים עבור שתי הקבוצות, וכן בין הקבוצות (כולן P < 0.01), ונצפתה יכולת גבוהה יותר בהגברת ה-BMD בעמוד השדרה המותני בטיפול ב-Denosumab על פני Ibandronate.
עלייה ב-BMD בירך ובצוואר הירך נצפו גם הם במגמות חיוביות יחסית. הסמנים P1NP ו-TRACP-5b ירדו באופן משמעותי מתחילת הטיפול בתרופות הניסוי ועד ל-12 חודשים לאחר תחילת הטיפול (64.9%- ו-26.8%- בקבוצת Ibandronate ו-67.4%- ו-36.3%- בקבוצת Denosumab, כולם P <0.001). בשתי הקבוצות נרשמו מספר תופעות לוואי קלות, אף אחת מהן לא הובילה להפסקת הניסוי.