מנתונים שפורסמו בכתב העת Bone עולה כי טיפול ב-Romosozumab (איבניטי) מפחית את הסיכון לשברי חוליות בנשים לאחר-מנופאוזה ללא תלות בהיסטוריה של שברי חוליות או בחומרת שברי חוליות טרם התחלת הטיפול התרופתי.
החוקרים כותבים כי שברי חוליות מהווים את הסוג הנפוץ ביותר של שברים אוסטיאופורוטיים ושיעורי ההימצאות והחומרה מהווים גורמי סיכון מרכזיים לשברים בעתיד. במחקר הנוכחי הם ביקשו להעריך את השפעת הטיפול ב- Romosozumab על היארעות שברי חוליות חדשים בהתאם לדרגות חומרה לפי סיווג Genant (קל, בינונית וחמור).
הנתונים מבוססים על שני מחקרים בשלב 3 שכללו נשים שטופלו ב- Romosozumab לעומת פלסבו לאורך 12 חודשים ולאחר מכן טופלו ב-Denosumab לאורך 24 חודשים (מחקר FRAME), ואודות נשים שטופלו ב- Romosozumab לאורך 12 חודשים ולאחר מכן ב-Alendronate לאורך 24 חודשים, בהשוואה ל-Alendronate בלבד לאורך 24 חודשים (מחקר ARCH).
היארעות שברי חוליות חדשים בדרגה בינונית-עד-חמורה הייתה מופחתת לאורך 12 חודשים בקרב נשים שטופלו ב- Romosozumab לעומת פלסבו (מחקר FRAME: 0.25% לעומת 1.42%, בהתאמה, p<0.001), או Alendronate (מחקר ARCH: 2.78% לעומת 4.00%, בהתאמה, p=0.042). יתרה מזאת, השפעת הטיפול ב- Romosozumab על היארעות שברי חוליות חדשים בדרגת חומרה בינונית וחמורה לא הייתה תלויה בהימצאות שברי חוליות או חומרת השברים בתחילת הדרך. לאורך 12 חודשים תועדה ירידה עקבית בשברי חוליות חדשים בדרגה בינונית-עד-חמורה, ללא תלות בהיסטוריה של שברים (מחקר FRAME) או בחומרתם (מחקר ARCH) בתחילת המחקר.
הירידה בהיארעות שברי חוליות חדשים בדרגה בינונית וחמורה נותרה לאורך 24 חודשים, לאחר מעבר מ- Romosozumab ל-Denosumab או Alendronate, ללא תלות בהיסטוריה של שברי חוליות או בחומרה בתחילת המחקר; לא תועדה אינטראקציה משמעותית בין היארעות שברי חוליות חדשים בדרגה בינונית-עד-חמורה ובין היסטוריה של שברים (מחקר FRAME) או חומרתם (מחקר ARCH) בתחילת המחקר.
עם עליה בהיקף ההמלצות התומכות בטיפול ראשוני בתכשירים בוני עצם בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס, ממצאים אלו יסייעו בהליכי קבלת החלטות באלו בסיכון גבוה מאוד לשברי חוליות.