קבוצות הסיכון, והבדיקות הנדרשות לאבחון והערכת הפטיטיס C

• חולי כליות המטופלים בדיאליזה
• נשאי/חולי איידס
• המבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי
• מי שנולד לאם חולה במחלה
• עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ונחשפו לדם נגוע - *נדיר
• יחסי מין  - הסיכון נמוך יותר אך אפשרי. הסיכון גדל כאשר קיימת מחלת מין, כולל HIV או כשמקיימים יחסי מין עם שותפים מרובים, ללא שימוש בקונדום.

1. נלקח מתוך הודעת משרד הבריאות על קידום תכנית לאבחון מוקדם של הפטיטיס סי בקרב אוכלוסיות סיכון, 26.07.2016
2. ההתמודדות עם הפטיטיס C  בישראל בשנים 2018-2014, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 14.10.18

לצורך אבחון מחלת הפטיטיס C, יש צורך בביצוע שתי בדיקות:²

הבדיקה הראשונה היא בדיקה סרולוגית - בדיקת נוגדנים ל HCV Antibody ^1,2
גם בגופם של מי שהחלימו מהנגיף באופן ספונטני ימצאו נוגדנים (15%-25% מהנבדקים בנגיף)¹

• אם הבדיקה שלילית – לא זוהו נוגדנים להפטיטיס C
• אם הבדיקה חיובית – זוהו נוגדנים ויש לבדוק האם יש נוכחות של וירוס בדם²

  הבדיקה השנייה לחולים עם בדיקת HCV Antibody  חיובית - היא בדיקת עומס נגיפי - HCV PCR ^1,2

• אם העומס הנגיפי לא ניתן לזיהוי  undetectable- אין מחלה פעילה בהפטיטיס C ²
• אם העומס הנגיפי ניתן לזיהוי – detectable- יש מחלה פעילה בהפטיטיס C ²

את סוגי הבדיקות ניתן לחלק לשתי קטגוריות: ^2-3

1. פולשניות –
   • ביופסיית כבד
   
   
2. לא פולשניות – Blood Tests/Imaging
   הבדיקות העיקריות: ^3-4
   
   • FIB 4 - בדיקת דם ³
   • פיברוטסט – בדיקת דם ⁴
   • פיברוסקן – אלסטוגרפיה באמצעות אולטרסאונד ³

• טיפול מוקדם בכל רמות הפיברוזיס מונע את התקדמות החולים לשלב מתקדם של המחלה ¹
• מידת חומרת הפיברוזיס מדורגת על סולם של 0-4, מ-F1 עד F4²
• בדיקת הערכת מצב פיברוזיס הכבד חשובה בקביעת הפרוגנוזה והמשך הטיפול³ 

• (alanine aminotransferase (ALT
• (aspartate aminotransferase (AST
• גיל המטופל
• טסיות platelet count

FIB – 4 < 1.45 משמעותו שבסבירות גבוהה אין פיברוזיס מתקדם
FIB – 4 > 3.25 משמעותו שבסבירות גבוהה יש פיברוזיס מתקדם

בדיקת FIB4 מתבססת על נתונים פשוטים הנמצאים בתיק החולה, ולכן היא חינמית, אינה עולה כסף למערכת*

• בדיקה הנותנת ציון משוקלל על בסיס 6 גורמים הנבדקים בסרום:
  • Total bilirubin
  • ALT
  • GGT
  • Apolipoprotein A1
  • Haptoglobin
  • Alpha-2-macroglobin
    
    
• הציון הניתן הוא על סקאלה שבין 0 ל- 1.0
  
  
• הבדיקה משמשת ב- surrogate marker עבור:
  • Liver fibrosis
  • Necroinflammatory activity

• TE) Transient Elastography) מבוצעת באמצעות אולטרסאונד, המחובר למתמר.
  
  
• שטח הרקמה הנבדק הוא לרוב 1 ס"מ על 4 ס"מ – פי 100 משטח הרקמה הנבדק בביופסיה.
  
  
• מהירות הגל הינה ביחס ישיר לרמת הקשיחות של הרקמה הנבדקת.
  
  
• הבדיקה יעילה יותר באבחון המצאות או אי המצאות שחמת, לעומת הבחנה בין דרגות קלות יותר של פיברוזיס.

בדיקות מעבדה 6 חודשים לפני תחילת הטיפול

• (Complete blood count (CBC
  
  
• Hepatic function panel (ie, albumin, total protein, total and direct bilirubin, alanine aminotransferase [ALT], aspartate aminotransferase [AST], and alkaline phosphatase levels)
  
  
• (Calculated glomerular filtration rate (eGFR
  
  
• בחולים עם שחמת ביצוע אולטרסאונד של הכבד (במהלך 6 החודשים האחרונים) לצורך שלילת HCC או מיימת.

לפני תחילת טיפול אנטי-ויראלי

• יש להציע בדיקת הריון בסרום וייעוץ לגבי הסיכונים במתן תרופות ל- HCV בזמן הריון לנשים בגיל הפוריות.